31 באוגוסט 2019 2.07 בבוקר AEST
תורגם מאנגלית לעברית ע"י אילן אביב – אנשים לעולם מאמר המקור

זה לא היה דומה לאף נאום אחר של קבלת פרס נשיא ה UEFA (התאחדות הכדורגל האירופאית) שהתקיים לפני הגרלת הליגה של האלופה במונקו, בו שחקן כדורגל לשעבר ושחקן אריק קאנטונה טען:
"בקרוב המדע לא יוכל רק להאט את הזדקנות התאים, אלא המדע יוכל לתקן את תאי הגוף  וכך אנו נהפוך לנצחיים. "

אבל על מה הוא בעצם דיבר והאם יש לזה בסיס מציאותי? באותו מעמד, ההצהרה שלו נראתה מחוץ להקשר, אולי אפילו מעט מטורפת. יש פאתוס (טריגר רגשי) בלראות ספורטאים מבוגרים – שפעם היו ספורטאים נשגבים שיורדים עכשיו לקצב של חילזון והופכים לאפורים. וזה נוגע בלב המצב האנושי – המוגדר בעיקר על ידי מגבלות, הזדקנות ומוות. קנטונה לובש את גילו בחינניות באופן לא שגרתי, כמו שהיה כששיחק על המגרש.

אבל במלים של קנטונה היה הרבה יותר משיגעון. הנקודה שהוא מעלה כאן חשובה. כמין אנושי, אנו עומדים בפני יצירות טכנולוגיות העשויות לשנות את יכולותינו באופן מהותי, המבטיחות לנו פוטנציאלים קיצוניים ואולי אפילו – אלמוות (חיי נצח).

הטכנולוגיות המתפתחות הכוללות ננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ומדע קוגניטיבי (NBIC). טרנס-הומניזם, מחזירות לנו מחדש את האמונה בהתעלות האנושית.

אכן עדיין קיימת עבודה בכדי להפוך את תהליך ההזדקנות, שחלק מאמינים שאנו יכולים לעצור אותו לחלוטין, בזמן שהבינה המלאכותית המתחזקת מדי יום  (AI) עשויה לעזור לנו בתהליך זה. בשנת הספר superintelligence שלו , פילוסוף ניק בוסטרום מרמז שבקרוב ה AI עשוי לעלות מעל האינטליגנציה אנושית שיוביל ל"פיצוץ אינטליגנציה". תרחיש כזה יהפוך כל דבר לאפשרי, והוא מאמין שזה יכול לקרות בעוד כמה עשורים.

צפו בוידאו – החלק בנאום בו אריק דיבר על חיי נצח

מוסר לעומת התבונה

במהלך המאה האחרונה ראינו צעדים גדולים במדע ובטכנולוגיה, שחלקם הביאו לעלייה בתוחלת החיים הממוצעת העולמית . במקביל, מתגלים מספרים הולכים וגדלים של איומים קיומיים, כמו נשק גרעיני ושינוי אקלים. זה מצביע על מגבלה של התבונה האנושית שאינה חומקת מקנטונה: "רק תאונות, פשעים, ומלחמות, עדיין יהרגו אותנו. אך למרבה הצער פשעים, ומלחמות ילכו ויתרבו ".

הבעיה היא הדואליות שבתבונה האנושית. אנו יכולים לחקור את העולם בשיטה המדעית המאפשרת לנו ליצור טכנולוגיות המעצימות אותנו – "סיבה אינסטרומנטלית". אך הדרך בה נשתמש בהתקדמות הזו עדיין נותרה בעיה, שאלה של "סיבה מוסרית".

אכן, ההצעה של קנטונה כי מלחמות ופשעים יתרבו מדגישה כי הסיבה האינסטרומנטלית יכולה להתקדם בעוד התבונה המוסרית נסוגה לאחור. התקדמות טכנית אינה מבטיחה התקדמות מוסרית, כפי שהודגמה בעוצמה על ידי שתי מלחמות העולם של המאה ה -20 והסכסוכים הרבים שקרו מאז. משבר האקלים והמחלה הפוליטית הנוכחית שלנו ממחישים זאת גם כן.

נאומו של קנטונה נפתח בציטוט של המלך ליר של שייקספיר: "כזבובים לבנים מבוקשים אנחנו אל האלים, / הם הורגים אותנו בגלל הספורט שלהם." (גם הציטוט עתידני). ספרות טרנס-הומניסטית רבה מוקדשת לרעיון שבני האדם יהפכו בעתיד לאלים. אבל לאיזה סוג של אלים?

AI עשוי להתקדם מהר יותר ממה שאנחנו חושבים. rimom / Shutterstock

האלים הנוכחיים של ההתקדמות הטרנס-הומניסטית הם סוכנויות ביטחון וענקי טק. כפי שגורם AI בן גרטזל מציין : "AI משמש כיום למכירת, ריגול, הרג והימורים." לכן אנו עשויים להיות מוגדרים כאלים לא אנושיים ולא פוסטומניים.

מה אנו מעריכים?

החלק המספר בנאום של קנטונה הוא התגובה אליו. המילה הנפוצה ביותר לתיאור זה היא "ביזארית" . מה שהופך את הנאום למוזר הוא לא התוכן, אלא ההקשר. הרי במעמד כזה צפויים שחקנים לשעבר להציע אמרות נדושות, בטח לא פילוסופיות של הקיום אנושי.

אז כל עוד אנו מפתחים טכנולוגיות כה חזקות, מה ההקשר? זה קפיטליזם מתקדם, והוא כרוך במכירה, ריגול, הרג והימורים. כזה הוא הטבע הכולל של מערכת זו שאנחנו בקושי מכירים בה כהקשר בכלל – היא מערכת נתונה.

הקפיטליזם מחבק גם את הרציונאליות האינסטרומנטלית – הוא ממלא את דרישתו להתקדמות ולצמיחה מוחשית. אין לו הרבה זמן לשאלות של מוסר. השווקים עוקפים שאלות מוסריות על ידי השאלה האם יש קונה, האם יש מוכר, ומה המחיר.

מתמטיקה ומדע הם המתודולוגיות המתוקשרות של הרציונליות האינסטרומנטלית. אין זה מפתיע אם כן שבני האדם עצמם נתונים יותר ויותר לתהליך זה של כימות. המעקב מספק נתונים, "השמן החדש" המגביר את קפיטליזם המידע. בני האדם הם עכשיו המוקשים. זהו העולם המוזר של התפתחות טרנס-הומניסטית בהקשר של קפיטליזם מתקדם.

במתכונתה ההובריסטית והבלתי מעורערת ביותר, המחוזקת על ידי היגיון קפיטליסטי מתקדם וחסר פרץ, הטראנס-הומניזם מהווה איומים רבים : החל מאבטלה אוטומטית ועד סופה של הדמוקרטיה , וכלה בסיכון שבני אדם יתפצלו למינים שונים, מה שהופך שאלות של אי שוויון לדחופות לאין שיעור. גם אם יגיע אלמוות זה ילווה בפשעים, מלחמות ותאונות – כפי שקובע קנטונה.

אבל יש דרכים חלופיות לחשוב על העתיד. הפוסט-הומניזם עוסק גם בעתיד הלא בטוח שלנו, אך מתמקד בעיקר בשאלות מוסריות . המטרה היא לחשוב אתית מעבר לאנושית, ולהדגיש אחריות כלפי הטבע הרחב שאנחנו חלק ממנו. פוסט-הומניסטים "קשורים להכרה בחמלה של תלותם ההדדית עם אנשים מרובים, אנושיים ואינם אנושיים".

הגיע הזמן שנשאל את עצמנו, אילו היבטים של להיות אנושי אנו מעריכים ביותר. מבחינתי, חמלה, טוב לב, הערכת הטבע, אומנות והומור הם בעלי חשיבות עליונה – אותם היבטים הקשורים בצורה החזקה ביותר לפן המוסרי של התבונה האנושית. התבונה האינסטרומנטלית אולי תמשיך להיצמד בקצב למחירם של אידיוסינקרציות אנושיות אלה – לא מושלמות, לא מדויקות, שלא ניתנות לחקירה.

כאוהד ליברפול (סליחה מאריק), הייתי מרוצה מהתיקו של ליגת האלופות ופרס ואן דיק, אבל בסגנון הדברים המפואר הנאום של קנטונה היה הרגע החשוב ביותר של האירוע. זה מזכיר לנו שעתיד שונה בתכלית נראה באופק, ומצב המערכות החברתיות והאמונות התרבותיות הנוכחיות שלנו מראים שאין לנו זכות לנצל זאת.

הצהרת גילוי נאות:
אלכסנדר תומאס אינו עובד עבור, מתייעץ, לא מחזיק במניות במימון או מקבל מימון מחברה או ארגון כלשהו שייהנו ממאמר זה, ולא גילה שום קשר רלוונטי מעבר למינויו האקדמי.

שותפים

CC BY ND
אוניברסיטת מזרח לונדון מספקת מימון כחבר ב- The Conversation UK.
צפו בכל השותפים

אנו מאמינים בזרימת מידע חופשית!
פרסם מחדש את המאמרים שלנו בחינם, באופן מקוון או בדפוס, תחת רישיון Creative Commons.

לפני שתלך…

השיחה נועדה לבנות מחדש את האמון במומחים ולקדם דיון ציבורי מושכל יותר. העיתונאות העצמאית מבוססת העובדות שלנו חיונית לדמוקרטיה בריאה. התמיכה שלך בה תבטיח שמידע איכותי יישאר בחינם ונגיש.

מישה קטל
עורך