אתה ודאי מתאר לעצמך שסופם של כל היצורים החיים להתבלות ושאין מנוס מכך. מכוניות ושואבי אבק שנעשה בהם שימוש יומיומי בסופו של דבר שובקים חיים. על פניו נראה שבעלי חיים מזדקנים ומתים באופן דומה. אבל סטיבן אוסטַד, פרופסור לזואולוגיה, מסביר: ”יצורים חיים שונים בתכלית ממכונות. המאפיין המהותי ביותר המייחד את היצורים החיים הוא יכולתם לתקן את עצמם”.‏

האופן שבו גופך מתקן את עצמו לאחר פציעה הינו מדהים, אבל התיקונים השוטפים הנעשים בו מפליאים אף יותר. קח לדוגמה את עצמותיך. ”העצמות נראות חסרות חיים. אך עצם היא רקמה חיה ההורסת ובונה את עצמה מחדש ללא הרף במהלך חייו של אדם בוגר”, מסביר המגזין סיינטיפיק אמריקן‏. ”בתהליך זה של בנייה ושיקום מחדש, השלד כולו מתחלף כל 10 שנים”. חלקים אחרים בגופך מתחדשים לעתים תכופות יותר. ישנם תאים בעור, בכבד ובמעיים המתחלפים כמעט מדי יום. בכל שנייה גופך מייצר כ־25 מיליון תאים חדשים המחליפים את התאים הישנים. אם כל זה לא היה מתרחש, וכל חלקי גופך לא היו עוברים באופן קבוע תהליכי תיקון או החלפה, היית מזדקן בשנות ילדותך.‏

העובדה שגופנו אינו מתבלה נראתה מרשימה יותר כאשר החלו הביולוגים לחקור את המולקולות בתוך התאים החיים. בהתחלפות תאיך, כל תא חדש חייב להכיל העתק של הדנ”א שלך, המולקולה המכילה את כל המידע הנדרש לשחזור כל גופך. תאר לעצמך כמה פעמים שוכפל הדנ”א, לא רק בתוך גופך, אלא מתחילת המין האנושי! כדי להבין עד כמה מדהים הדבר, חשוב מה היה קורה אילו שכפלת מסמך במכונת צילום ואחר כך היית משתמש בהעתק החדש כדי להכין ממנו את ההעתק הבא. אם היית חוזר על כך שוב ושוב, איכות ההעתקים הייתה יורדת ובסופו של דבר לא היית יכול לקרוא את הכתוב. למרבה השמחה איכות הדנ”א שלנו אינה יורדת או נשחקת כאשר תאינו מתחלקים שוב ושוב. מדוע? מכיוון שלתאים יש דרכים רבות לתקן טעויות המתרחשות במהלך שכפול הדנ”א. אלמלא כן, האנושות הייתה חדלה כבר מזמן להתקיים.‏

מאחר שכל חלקי גופנו — החל במבנים הגדולים וכלה במולקולות הזעירות — מתחלפים או משתקמים ללא הרף, אין די בהתבלות כדי להסביר את ההזדקנות. מערכות הגוף הרבות מתקנות או מחליפות את עצמן במשך עשרות שנים, כל אחת בדרך שונה ובקצב שונה. אז מדוע כולן מתחילות לצאת מכלל פעולה בערך באותו זמן?‏

האם ההזדקנות מתוכנתת באופן גנטי?‏

מדוע חתול הבית חי 20 שנה, אבל אוֹפּוֹסוּם שמידותיו דומות חי רק 3 שנים?‏* מדוע עטלף יכול לחיות 20 או 30 שנה, אבל עכבר חי רק 3 שנים? מדוע צב ענק חי 150 שנה, אבל פיל רק 70 שנה? גורמים כגון תזונה, משקל גוף, גודל המוח, או קצב חיים אינם מסבירים את ההבדלים באורך החיים. האנציקלופדיה בריטניקה מציינת: ‏”בתוך החומר הגנטי מצויות הוראות המגדירות מפורשות את גילם המרבי של המינים”. אורך החיים המקסימלי מתוכנת בגנים. אבל כאשר החיים עומדים להסתיים, מה גורם לכל תפקודי הגוף להתחיל לדעוך?‏

ד”ר ג’ון מדינה, ביולוג מולקולרי, כותב: ”נראה כי קיימים אותות מסתוריים שפשוט מופיעים בזמנים מסוימים ומורים לתאים לחדול מתפקודם כתאים בוגרים”. הוא מוסיף ומציין: ”ישנם גנים המורים לתאים ובעצם לאורגניזמים שלמים להזדקן ולמות”.‏

ניתן להשוות את גופנו לחברה המשגשגת זה עשרות שנים. לפתע המנהלים מפסיקים לגייס ולהכשיר עובדים חדשים, מפסיקים לתקן ולהחליף מכונות וחדלים לתחזק ולשפץ את המבנים. לא יחלוף זמן רב והעסק יתדרדר. אבל מדוע שינו המנהלים את המדיניות המצליחה שלהם? שאלה דומה מעלים ביולוגים החוקרים את תהליך ההזדקנות. הספר שעון הגילים ‏(The Clock of Ages) מציין: ”אחת התעלומות הגדולות ביותר בחקר ההזדקנות היא מדוע התאים חדלים לחדש את עצמם ומתחילים לגסוס”.‏

היש מרפא לזקנה?‏

ההזדקנות מכונה ”הבעיה הביולוגית המורכבת ביותר”…

להמשך קריאה במאמר המקור לחצו כאן