הרעיון של חיי נצח הלהיב דורות רבים בתולדות האנושות. גיבור המחפש חיי נצח הוא הנושא המרכזי של עלילות גילגמש (מהמאה ה-22 לפנה”ס לכל הפחות), וזהו נושאן של יצירות רבות בכל התקופות. במיתולוגיה היוונית האלים האולימפיים שומרים על חיי נצח בעזרת מזון האלים – האמברוסיה ומשקה האלים – הנקטר. האפשרות של חיי נצח הוא נושא מרכזי בדתות ובפילוסופיות רבות, שחלקן, על בסיס ההבחנה בין גוף ונפש, פיתחו את הרעיון של חיי נצח רוחניים – חיים אחרי המוות.
ביהדות, מופיעה ההבטחה לחיי נצח בפרשנות חז”ל לנבואות הגאולה. כך למשל דברי ישעיהו: “בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח” – מפורשים כהעלמות המוות מן העולם‏

[1]. כמו כן הוא מופיע בספר בראשית: “פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם.

היתכנות מדעית
בתולדות המדע והפסבדו-מדע חיי הנצח היוו נושא מרכזי לחיפוש וחקר. אחת ממטרותיהם של האלכימאים הייתה מציאת תרופה לכל מחלה באמצעות האלכימיה, ובכך להביא לחיי נצח. בשלב מסוים חיפוש חיי נצח נחשב לנושא מוקצה ולא-מדעי, אך כיום עם התפתחות הגרונטולוגיה חוזר הוויכוח המדעי וניעור, כאשר המדענים כיום חלוקים בשאלה האם חיי נצח פיזיים הם שאיפה בת-הישג או לא.

לעתים מחשיבים את המדוזה Turritopsis nutricula לבת אלמוות. זאת משום שהיא בעל החיים היחיד הידוע, המסוגל להתגלגל אחורה מהשלב הבוגר שלו, חזרה לשלב הפוליפ. לא ידועה מגבלה על התהליך ולכאורה היצור מסוגל להמשיך ולהתגלגל אחורה לנצח ולדחות את המוות עד אין קץ. בפועל, ה-Turritopsis nutricula אינה בת אלמוות ותוחלת החיים שלה קצרה. זאת משום שלרוב היא מתה מגורמים סביבתיים עוד בטרם הגיעה לבגרות. גם לובסטרים נחשבים לבעלי חיים בעלי פוטנציאל לחיות חיי נצח, עקב קיומו של טלומראז בכל תאיהם. אצל יסעורון אטלנטי, הטלומרים מתארכים עם הגיל במקום להתקצר, תופעה שלא נצפתה באף בעל חיים אחר ומייחסים לה את אריכות ימיו של העוף הקטן הזה.

לערך המלא בויקיפדיה – חיי נצח