בעודנו מחפשים את החופש שאנו כמהים לו אנו שוללים מעצמנו את הכמיהה של נשמתנו להיות חופשיים באמת. החיפוש והמחשבה מונעים מאיתנו להיות איפה שאנחנו רוצים להיות, וכל עוד אנחנו מאמינים שהוא מחוץ לנו נחווה את החיפוש הכואב הזה אחר מילוי שלא ניתן למלא.
מה אנחנו מחפשים ואיפה אנחנו באמת משתוקקים להיות?
אנחנו רוצים להשתחרר מהכאב שהחוסר יוצר בנו, אבל החופש האמיתי שאנחנו כמהים אליו הוא באותו רגע שבו אנחנו מפסיקים להסתכל! אנו חוששים להפסיק את החיפוש שיוליד את השקט שיהדהד בתודעה האנושית שלנו וייחווה על ידי חלקי האגו והאינטלקט כמוות מוחלט. שתיקה ונוכחות היא ההוויה שאנו מייחלים לה ואנו שואפים לרגע שבו הקצוות בתוכנו יישכחו וכל המהות של מי שאנחנו מעבר לאשליית הדואליות תתגלה בתוכנו.
באופן פרדוקסלי, הרצון שלנו להתמלא ולקבל לתוכנו את אור הידע והאהבה הם שמונעים מאיתנו להיות ברגע הזה ולקבל את עצמנו ולכן אנו דוחים מעלינו את ההגשמה שאנו מתגעגעים אליה. הרצון להתממש שנכפה עלינו מרגע לידתנו והניסיון להשתחרר מהרצון הזה, מולידים עוד ועוד רצונות שמהם גם ננסה אחר כך להשתחרר.
עולם הרצונות הוא מעגל קסמים שמזין את עצמו וכך אנו כולאים את התודעה שלנו בתוך תשוקות הולכות וגוברות.
האם אי פעם שאלתם את עצמכם ממה אתם רוצים להשתחרר עכשיו, ומי תהיו כשתשתחררו ממה שאתם רוצים להשתחרר ממנו?
מה יישאר ברגע הזה שבו נהיה חופשיים לחלוטין, ומי נהיה כשנהיה בחופש מוחלט ללא ידיעת אי-החופש?! כשאנחנו חושבים על חופש, אנחנו מרחיקים את עצמנו מהמקום שבו אנחנו רוצים להיות. בקיומנו בעולם הצורות שבהן חיים יצורים חיים, אנו מבקשים לממש את חופש התודעה בתוך העולם החומרי ובכך מבקשים לחסל את הרצונות המאיימים על חירותנו להיות מי שאנחנו. אנחנו מנסים למלא את הרצונות האלה בחפצים, הנאות והנאות רגעיות שרק מגבירות את החוסר ואת הרצון להתמלא. כל רצון שנצליח לספק יוליד רצון אחר ואיתו יבוא רצון להתגבר על אותם רצונות ארציים, שיוליד רצון אחר.
לולאת הרצונות האנושית היא אינסופית משום שאנחנו, בני האדם, מורכבים מכל אותם רצונות שמהם אנו מנסים להשתחרר.
ומהו חופש? מהי מהדורה מלאה?
חופש הוא לא ברצון להיות חופשיים אלא בקבלת קיומם של הרצונות הלא ממומשים שלנו וקבלתנו כפי שנוצרו מאותם רצונות בעוד אנו במצב שבו הרצונות שלנו אינם מרוצים. כאשר נתבונן לעומק בכלי הקבלה המושלמים שאנחנו, נוכל לגלות מקום טהור של היווצרות היצירה המוחלטת של רמת הרטט הגבוהה ביותר הנקראת “האלוהי”. ממד זה בתוכנו מאפשר לתודעתנו מקום של התהוות והגשמה לכוח היצירה האינסופי, ורצון זה נחוץ לקיומו של העולם בו אנו חיים. ממד זה של הרצון הוא היבט תת-מודע בתוכנו שבו אין מקום וצורה, או במילים אחרות “המקום אשר המחשבה טרם נבראה”.
ללא הרצונות שלנו לא נוכל להתקיים וגם העולם שבו אנו חיים לא יהיה קיים.
הכוח המגנטי שבנו.
ברצון שלנו להתמלא אנו ממגנטים לנו את השפע המוצע לנו מהיקום בכל רגע של קיומנו. רצון זה הוא תנאי הכרחי לקיומם של חיים על פני כדור הארץ והרצון כשלעצמו אינו נכשל כלל. הרצון להיות מלאים ומרוצים, שמחים, מענגים, רגועים, הרצון לאהוב, לקבל אהבה, הם מקומות טהורים בתוכנו להגשמה ולחוויה של מציאות שבה יש אינסוף אפשרויות ושמחה טהורה. הקושי שאנו נתקלים בו מתחיל במקום שבו איננו מקבלים את עצמנו כיצורים עם רצון לא מסופק ומנסים להגשים את כל הרצונות שלנו ולהשתחרר ממי שאנחנו עכשיו. הרצון לספק את כל הרצונות הוא רצון נוסף המופיע בנו, ומלבד העובדה שהוא לעולם לא יתממש הוא מופיע בתת המודע שלנו כניסיון של האדם לחסל את עצמו מה שיעלה לאדם חרדת הישרדות.
השחרור המלא יהיה ברגע שבו נקבל את עצמנו כבנויים מרצונות ולא ננקוט בשום פעולה או מחשבה כדי לספק או לחסל את כל הרצונות שלנו.
מצב תודעתי משוחרר הוא מצב של קבלת המציאות והכרת הטבע שלנו תוך כניעה לטבע, מציאות המורכבת כולה מרצונות המתממשים במקביל ליצירת רצונות נוספים. החופש שאנו כמהים לו תמיד קיים עכשיו, אך הוא נעלם מתודעתנו כאשר אנו נכנעים לתשוקותינו ולכודים בכלא התודעה שיצרנו כשהפכנו לאובייקט למה שקורה כאן ועכשיו.
מהו הכלא האנושי?
השכחה שאנחנו כאן כדי לשרת את החיים והכניעה שלנו לרצון להשיג הנאות ולספק את הצרכים שלנו שיוצרת את כלא התודעה ומגבילה את היכולת שלנו לנוע ולחשוב בצורה יצירתית. כניעה זו לוקחת מאיתנו את היכולת שלנו להתגבר על הטבע החייתי שלנו והיא מתחילה במחשבה ומתממשת למציאות הפיזית ולעולם שבו אנו חיים.
האם אנחנו מסוגלים לדמיין את עצמנו ב- r
oom סגור לגמרי חופשי וחופשי ממגבלות והגבלות? שמחים ומרוצים מעצם היותנו מי שאנחנו עכשיו?
האם יש לך עכשיו מחשבה כלשהי לוקחת את החופש שלך?
מהו חופש? ממה אתה רוצה להשתחרר?
אנו מנסים לשחרר את עצמנו מהתכנות וממבנה האישיות האנושית שבתוכו אנו חיים כיצורים בלתי מוגבלים, מהזיכרונות, מהמוגבלויות ומהערכים המוסריים שאנו מקיימים ומהפחדים שאנו מצייתים להם. כל אלה יחד מהווים את הכלא המושלם של התודעה בעולם הזה.
אנחנו מפחדים מחופש מוחלט!
פוחדים להיות יצורים אינסופיים ולהיעלם, פוחדים מרגע השחרור המוחלט כי אז לא יוכלו לחיות בתוכנו שקרים והסתרות שעליהם קיים האגו האנושי שממשיך להוביל את כדור הארץ. ברגע של שחרור מוחלט, התודעה האנושית מוארת על ידי אור האמת ואז לא יכול להיות שקר קטן אחד או צללית זעירה שנמצאת בתוכנו. אבל חלקים שמקיימים את האישיות שלנו ואת ההזדהות עם המחשבה ידאגו להנציח את הצללים ולהמשיך להסתיר את האמת הפשוטה, הם ימשכו אותנו לאותו חיפוש חסר תקווה שמתעורר מתוך פחד שלעולם לא נמצא את האמת.
פחדי השכחה ממשיכים לנזוף בנו להמשיך לחפש, כמו עריצים פנימיים שבכל פעם גוזלים מאיתנו את הרגע הזה, שהוא הרגע היחיד שבו החופש מתרחש.
בואו נסתכל על הרגע הזה עכשיו ונרגיש את החופש האינסופי המוצע לנו כאשר אנו מרחיבים את תודעתנו. אנחנו משחררים את עצמנו בסליחה וסולחים לעצמנו על כך ששכחנו כל כך עמוק את מי שאנחנו באמת.
אנחנו מענים את עצמנו כי אנחנו מתקשים לסלוח לנו על כך שהתרחקנו מהמהות האמיתית שלנו. בכל פעם שאנו זוכים להארה חלקית של התודעה, רודני הבושה והמוסר באים להכות בנו כדי לחזור לצורתנו המכווצת הקודמת.
ניתן לנו הכוח לסלוח ולקבל את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו עכשיו ולהשתחרר ממי שאנחנו לא רוצים להיות. זהו רגע פרטי מאוד של ויתור על ההגשמה וחיבור למה שיש, תוך כדי להזכיר לעצמנו שאין אדם אחר ביקום שיכול לשחרר אותנו מייסורי הנשמה שמקורם הבושה העמוקה שלנו שנובעת מתחושת ההפרדה בתוכנו.
זמן טוב ללמוד ולאהוב את העולם הדואלי הזה שמתקיים בקונפליקט אחד מושלם.
לקבל את עצמנו כתועים, לומדים ומתפתחים.
מחבר: אילן אביב
Leave A Comment