האם ידעתם שהאדם הממוצע מבלה 4 שנים רצופות בבהייה בסמארטפון? אירוני נכון?! איך קרה שמסכי המגע האלה גרמו לנו לנתק מגע האחד מהשני. ראו את , I MACS, I PAD, I TOCH, I PHONE, כל כך הרבה ‘אני’ ו’סלפי’ (עצמי) ומעט ‘אנחנו’ נותר בעולם. הטכנולוגיה הפכה אותנו להיות אנוכיים ונפרדים יותר מאשר איי פעם. כשמצד אחד אמורה לקשר בינינו, החיבור לא הולך ונעשה טוב יותר. הרשה לי לומר לך משהו מר פייסבוק מבלי להעליב אותך. הפייסבוק הפך להיות רשת אנטי חברתית ולא רשת חברתית. כתוך כדי שלכולנו יש רשימת חברים ארוכה, הפכנו להיות חסרי חברים, כשהחברויות האמיתיות שלנו נשברו על גבי המסכים. אנחנו יושבים לבד בבית מול המחשב וסופרים את מספרי העוקבים והלייקים, מתעלמים מאלה שבאמת אוהבים אותנו.
שאלתי חבר שלי מתי נפגשים לשיחה של פנים מול פנים, הוא השיב לי: ‘אוקי, מתי אתה רוצה שנדבר בסקייפ?’ אם תבדוק את רמת ההקשבה של מבוגרים תגלה שהיא קרובה לשניה אחת, כמו זיכרון של דג זהב. ואם כבר הגעתם עד לחלק הזה של הוידיאו ואתם שואלים אותי מה לעשות, אז כן, אפשר לעשות אחרת. אבל חברים, את התיקון הזה לא נוכל לעשות באמצעות ‘תיקון אוטומאטי’ ממוחשב, נצטרך לעשות אותו בעצמנו. למה שארצה לבזבז רגע יקר ולצלם אותו עם הטלפון? אני לא רוצה להמשיך ולצלם את הארוחות שלי יותר, אני רוצה פשוט לאכול אותן. לא רוצה את התוכנה החדשה, האפליקציה החדשה או את העדכון החדש. הגענו למצב של ‘אי שפיות דיגיטאלית’.
אולי תקראו לי משוגע, אבל אני מדמיין עולם בו אנחנו מחייכים כשיש לנו סוללה חלשה, כי זה יהיה (bar) שלב אחד קרוב יותר לאנושיות.