לחיות בכל מחיר

 

 

לא מספיק שאדם יספר לעצמו שהוא חי לנצח וימשיך להשתתף במשחק ההתרבות ובהרגלי המוות שיתר העולם כלוא בהם, אלא מדובר בשינוי רציני בחיים שנוגע בכל תחום.

יש אנשים שירצו לעשות את השינוי בשלבים ויש כאלה שירצו לקפוץ וללכת על כל הקופה (אישית אני מתחבר לקופצים ולטוטאליים), אך ראשית יש לעשות החלטה חד משמעית שמעולם לא נעשתה = לחיות בכל מחיר.

מכיוון שאנחנו סוללים דרך בה האנושות מעולם לא הלכה בה, והאנושות נמצאת במסלול שתוצאותיו הסופיות ידועות מראש, מופעל כוח התנגדות פנימי וחיצוני לבחירה הזאת כבר מהרגעים הראשונים בה היא נעשתה. למי שעשה את הבחירה לחיות לנצח (כולי תקווה שעשית או שתעשה), בטח מכיר את ההתנגדות של המיינד ואת המחשבות שמגיעות איתה, ולאחר שהעז לשתף את האנשים סביבו, בטח זוכר את התגובות המתנגדות.

באיזה שהוא שלב (אחרי שנמאס לנגוח בקירות) כבר מפסיקים לנסות לשכנע את האנשים מסביב שכדאי להם לבחור בחיים, ומתגבשת תובנה שאי אפשר באמת לעשות את זה בשביל האחרים, ושכדאי לנסות לפחות להציל את עצמנו מהסוף הנוראי. בשלב זה קורה משהו חשוב לאדם, בו הוא מתחיל להסתכל פנימה לתוכו ומסכים להתחיל להסתכל על תכנות המוות של עצמו בתוכו, על הרצון התת מודע שלו להיגמר ולהיעלם. (ראה דחף המוות על פי פרוייד) זהו שלב מאתגר שיכול אפילו להפוך את הבחירה על פיה, ולכן מומלץ בחום להיות בחברת אנשים שעשו בחירה לחיות לנצח כדי לעבור דרכו ולצאת ממנו מחוזקים.

'אנשים לעולם' הם בין החלוצים בעולם שבחרו לחיות. אחת התובנות הראשונות שקרו לנו היתה, שהבנו שעלינו להתקבץ ולהתחבר עם עוד אנשים באותו כיוון, כדי להגדיל את כוח החיים בתוכנו ובסביבתנו. הבנו שאנחנו בני האדם פועלים כמו כל צמח וחיה אחרת על פני כדור הארץ, אנחנו חלק ממשהו גדול יותר מאיתנו והבסיס שלנו הוא להקתי. אנחנו חיות להקה שזקוקות האחת לשניה כדי לשרוד ולהתפתח. ראינו שסיפור האינדיוידואל שסיפרו לנו הוא שקר חסר בסיס, וככל שניסינו בחיינו להפוך להיות מיוחדים וטובים יותר מהאחרים, כך החלשנו את הכוח האמיתי שלנו – את כוח היחד.

אז מרגע שהבנו את זה התחלנו לספר לאחרים על הבחירה שלנו, ומאז בכל יום שעובר אנחנו רואים שיותר ויותר אנשים מתחברים ונזכרים ברצון שלהם לחיות, וכולנו מתחזקים.

 

עכשיו הוא הזמן היחידי להתעורר, ולהבין שכל מחשבה או פעולה שאנחנו עושים בחיינו תהיה חסרת משמעות אם לא נתקיים. והקיום היחידי הינו קיום מתמשך!

הדתות לקחו את הידיעה הפשוטה הזאת ועשו מהלך גאוני. הם הוציאו את חיי הנצח מחוץ למציאות (איי שם במקום לא ידוע בקוסמוס הנקרא גן עדן) וסיפרו לאנשים שיגיעו לגן עדן אחרי שימותו, והם יגיעו אליו אם רק יצייתו לחוקים שאותה דת המציאה.  ומכיוון שנולדנו לעולם השרוי באמונה בסיסית כי כולם ימותו בסופו של דבר (ההורים שלנו החדירו בנו את האמונה הזאת בכל דרך אפשרית), היינו חייבים לסגל לעצמנו את האמונה הזאת כתפיסת עולם בסיסית, אחרת היינו הולכים נגד השבט שמקיים אותנו – מה שהוא בלתי אפשרי ליצור קטן ותלוי כמו תינוק או ילד.

 

הגוף שלך הוא כל מה שאת, והוא הרבה מעבר למה שאת יכולה לתפוס כרגע.

 

אילן אביב

~~~~~~~~~~~~~~~~`