מובאת לכאן שיחה שהתקיימה ביני לבין חברה שבחרה לחיות את החיים מבלי להביא ילדים. בשיחה היא תיארה את הקושי הרב שלה להיות שונה ובודדה, בין המוני אנשים המשדלים אותה באופן אקטיבי ואגרסיבי, ומנסים לכפות את רצונם לצרף את מירב בני האדם להיות איתם חלק ממעגל ההתרבות. האם יש דרך טובה יותר ממהדרך בה כולם הולכים, להוליד ילדים, להזדקן ולמות?
חופית: "אנשים אומרים שהחיים קשים, אבל לא בא לי לחיות חיים קשים. ועם זאת אני חיה חיים קשים כי אני לא עם כולם בכיוון הכללי. רק כדי להיות משוייכים למעגל המשפחתי אנשים עושים בחירות הזויות שאין בהן אושר בכלל, רק כדי להיות בזרם. וזה עצוב בעיני. אני משתוקקת לחברה שאין בה את התאים המשפחתיים, כבר שנים אני כמהה לחיבורים אנושיים שלא כבולים בשלשלאות לתכתובת החברתית הזאת של תאים תאים. אם אני רואה אדם שמעניין אותי ובא לי להכיר אותו אני רוצה להתחבר אליו גם אם הוא נשוי. הצו החברתי והצווים שמנחים את הלב שלי מתנגשים כל הזמן.
אילן: זוגיות מבחינתי היא מצב בו שניים בוחרים להיות יחד וגם רוצים להיות במיניות, רק שזה לא עניינים של אנשים אחרים עם מי אני עושה סקס בחיים ועם מי אני ישן בלילה. לעיתים אני מבקש מאנשים שלא להיכנס לי לתחתונים כבר בתחילת ההיכרות איתי, אם זה גבר או אם אישה.
חופית: אני מנסה לקבל את דרכם השונה של האנשים סביבי, אבל האמת היא שהבחירות של האחרים סביבי דיי השאירו אתי לבד.
אילן: אשתף שמתמיד הייתי אדם שונה ובלתי מתאקלם בסביבה הרגילה בה גדלתי וחייתי, כשביליתי את רוב זמני במצב הישרדותי תמידי בתוך הטירוף הכללי. לאחר שהצלחתי להבין מה קורה סביבי, ביליתי במשך שנים רבות בנסיונות להראות לאנשים את מעגל הקסמים בו הם חיים, עד שהבנתי לבסוף שהישן לא רוצה להתחדש, הוא רוצה להישאר כפי שהוא. ואז החלטתי לאסוף ולהזמין את האנשים שרוצים כיוון אחר בחיים, שרוצים לחיות יחד – מחוץ למעגל ההתרבות. גם אם הם נהיה מספר קטן של אנשים, זאת עדיין תהיה הסביבה הנכונה בה נוכל לחיות ולהתפתח על קרקע פוריה שמתאימה לצמח החדש שאנחנו. לא צריך הרבה אנשים כדי להיות מאושרים בחיים, כי כאשר מספר אנשים מתחברים להיות יחד לאותו כיוון הם מעניקים האחד לשני את הסיבות הנכונות להתעורר ולהיות שייכים לקבוצה (להקה, שבט) לה כל אדם מתגעגע בעמקי ליבו.
האם מעגל ההתרבות סותר את הכיוון?
אילן: כן, מ 2 סיבות עיקריות:
1. אנשים החיים עם אחרים בהקשר השרדותי לא יהיו פנויים וזמינים להיות בתקשורת קרובה עם אנשים אחרים שאינם חלק מגידול המשפחה. רוב ההורים עסוקים בפרנסת אנשים התלויים בהם, כשרוב אנרגיית החיים והזמן שלהם הולכים לגידול הדור הבא. אדם שאחראי על משפחה תמיד יראה את הקבוצה שלו כחשובה יותר מקבוצות ומאנשים אחרים כך שדעתו על האחרים משוחדת מראש ואינה שוויונית. אישה תמיד תשים את הילדים שלה במקום ראשון, אפילו לפני עצמה וגופה שלה, מה שמוציא החוצה את העיקרון עליו מתבססת חברה שוויונית. (בעצם כך התפרקו השבטים).
2. כל עוד תימשך הילודה אז ימשך גם המוות על פני הכוכב בו אנו חיים. העוורון הכללי לחשיבותם של החיים ימשיך לככב כל עוד מאות אלפי גופים ימשיכו להיווצר בכל יום בכוכב הארץ. בכל יום נולדים בכדור הארץ כ 353,000 תינוקות ומתים למעלה מ 100,000 אנשים. 98% מתים ממחלות ו 2% מתים מזקנה. אני מניח שאפשר לראות בקלות את הקשר שבין השניים ולמה אדם נצחי יוותר על השתתפות במעגל ההתרבות, הרי אלה 2 קצוות של אותו מקל.
חופית: איך אתה רואה זוגיות עם אדם אחר ללא התרבות והולדת ילדים?
זוגיות שפויה מתחילה כששניים מעוניינים להיות זה בחיו של זה גם מבלי המשיכה המינית, כאשר אנשים מתאהבים באדם שבתוך הגוף. אישה הינה אדם מהמין השני איתו אני מנהל מערכת יחסים חברית שוויונית, עם תשומת הלב הראויה לשוני הנפשי והפיזי בינינו ולמידתו כל העת. מעבר להסכם המיני שיש בינינו (עם מי שוכבים ועם מי לא) אני לא רואה מצב שהיא לא תקבל ותרצה אנשים נוספים שאני מחובר אליהם ורוצה אותם בחיי, אם הם גבר או אם אישה. מבחינתי הבסיס היחידי לחיים משותפים עם אישה הוא חיבור ראשוני לחזון ולכיוון משותף בחיים. במקרה שלי החזון הוא חיבור בין בני האדם ולכן החיבור עם אישה יבוא קודם כל מתוך רצון משותף שיהיו בחיינו אנשים. אם קורה ונוצר לה חיבור עם אדם ממין זכר, היא חופשיה לפגוש אותו, לדבר איתו בטלפון וכמובן ארצה שתזמין אותו הבייתה. הגישה שלי אומרת שאם אני אוהב אותה והיא מתחברת למישהו, אז בוודאי שהוא אדם שארצה להיות בקרבתו. שימי לב שלא מדובר כאן בהפרת ההסכם המיני שיש בינינו, כי אותו אנחנו נכבד כבסיס לאמון שבין אדם לאדם.
חופית: מה אתה עונה לאנשים ששואלים אותך אם אתם זוג?
אילן: ההסכם המיני שיש לי עם אדם אחר לא אמור לעניין את האחרים. לפעמים אני מבקש מאנשים בצורה מנומסת שיצאו לי מהתחתונים.
חופית: אבל הכי טבעי זה להביא צאצא לעולם, זה פשוט קורה מבלי שצריך לחשוב או לתכנן את זה. ואני מאמינה שהדרך הטבעית היא הנכונה. איך זה מסתדר?
אילן: בני אדם כל כך רחוקים מהטבע, אחרת היו מזמן מפסיקים להוליד ילדים! העולם שלנו כבר מזמן סובל מפיצוץ אוכלוסין ובמקביל אנשים נוהרים לעשות טיפולים ההורמונאליים שמביאים עוד ועוד צאצאים חלשים, משביחים גנים לא טובים. איכות החיים הולכת ויורדת בצורה תלולה (מים מזוהמים, כימיקלים בירקות, אוויר מזוהם, פסולת בלתי מתכלה שנקברת באדמה), כך שרמת הילודה אינה תואמת את תנאי הסביבה עד שהפכה לנגע של ממש לחייו התקינים של כדור הארץ. אנשים שטופי מוח להתרבות ככל האפשר, בזמן שהתרבות בעולמנו טובה בעיקר למי שמקבלים מזה הרבה כסף, היא לא טובה לאנשים. כדי לראות את התמונה בבהירות עלינו קודם כל להתעורר משטיפת המוח הכללית ואז לראות מה נכון לעשות.
חופית: מה עם לתת מקום לעובדה שבלהביא ילד לעולם יש חוויה של הגשמה ומימוש? חוויה מאוד חזקה שלא ניתן לבטל אותה. אפשר להחליט לוותר עליה אבל יש בזה וויתור.
אילן: המציאות עובדת בצורה כזאת, שאנו בוחרים להיות בברגע נתון במקום פיזי מסוים ובמקביל 'מוותרים' על כל אין סוף שאר המקומות הדמיוניים בהם יכולנו להיות. אנחנו אומרים מילה ומוותרים על אמירת כל שאר המילים שבשפה באותו רגע. אין כאן באמת ויתור אלא בחירה בלבד. את למשל חיה בחוויה של אישה בוגרת המשוחררת ממעגל ההתרבות, כשיש לך זמן ופנאי לעשות את הדברים שחשובים לך לעשות בחיים? אף אמא לא יכולה לחוות את החוויה הזאת שלך, ולעולם לא תחווה אותה. זה הולך לשני הכיוונים, תלוי על מה רוצים להסתכל.
חופית: כשהייתי בגיל 28 וכל החברות סביבי ילדו והצטרפו למעגל ההתרבות, זה יצר בי אפקט מאוד חזק וכבר לא מצאתי איתן מכנה משותף להמשך החברות. השיחות הופנו כולן לצאצאים 
ולעתיד המשפחתי, כשאני התחלתי להופיע מולן כמישהי עם בעיה שיש לתקן. אף אחת מהן לא יכלה להבין שאישה אחרת לא מעוניינת להשתתף בחגיגת ההתרבות, כשבמקביל הלך ונעלם להן הזמן הפנוי לקיים את הקשר בינינו. מצאתי את עצמי מחוץ לזרם פעמיים. כשהייתי עם בן זוג וכולם מסביב עשו ילדים כאשר אני לא בעניין, ובפעם השניה לאחר שהסתיימה מערכת היחסים היו סביבי עוד חברות ללא זוגיות שהלכו ועשו ילדי מבחנה. פשוט לא האמנתי שזה קורה לי שוב.
אילן: אכן כך קורה. הטבע הגופני מגיב לתכנות התת מודע, כאשר מטרתו הראשונה היא השרדות הגזע האנושי. מכיוון שהקשר לקבוצה הכללית (האנושות) נותק אצל רוב האנשים, אז כאשר מופיע אצל אישה הצורך להתרבות וללדת ישתתף כל הגוף בתהליך ההורמונאלי, אליו יצטרפו המחשבות והתשוקות. תחושות של שמחה לא רצונית יציפו את העומדת להתעבר כשמרבית מחשבותיה יהיו מכוונות לתחילתו של תהליך התעברות שחלקו הראשון עומד להסתיים בכאבי תופת (צירים ולידה), ואילולא היו מופיעות במוחה מחשבות אלה לא הייתה מעיזה להיכנס אליו מלכתחילה. תהליך זה קורה כולו בצורה לא רצונית – טבעית, כלשרוב הנשים לא יהיה הכוח (או סיבה מספיק טובה) להתנגד לו. חשוב להבין שתחילת התהליך מתרחש ברמה הלא מודעת עוד הרבה לפני שהיא עוברת למודע, כשכל התהליך מושפע באופן יסודי מהרצון החברתי הכללי המנחה את היחיד ללכת לכיוון אליו הולכת הלהקה.
השאר תגובה