מהיא מודעות?

מהי מודעות?
מי שאנו ללא פחדינו ושיכחתנו, מי שאנו ברמת ההכרה העמוקה שיותר של הווייתנו.
מודעות הינה תדר נושא לידע אור המודעות שיכול לשחרר אותנו מפחדינו ומשיכחתנו העמוקים ביותר.

מהוא חוסר מודעות, מהו אין מודעות? ולמה או למי יכולים אנו להיות מודעים?
מודעות הינה כלי להבאת האור למקומו הראוי בתוך התודעה, יכולים אנו לחפש ולשנן את הידע הנמצא בספרים, המגיע דרך תקשורים, יכולים אנו להקשיב לנאמר, אך ללא יכולת הקליטה של אור המודעות האפשרי לכל אדם על פני הכוכב, לא נוכל להביא את הידע למקומו הראוי כך שיוכל לעורר אותנו משנתינו העמוקה ומשיכחתינו את מי שאנו באמת.

אור המודעות אפשרי הוא רק לבני האדם על פני הכוכב, מודעות מכילה בתוכה את הדעת האנושית, דעתנו, אותה דעת השונה מדעתו של היקום. דעת זו מפרידה אותנו מן האחד, מן היקום, מן האלוהי.
מודעות מלאה למי שאנו תחבר את דעתנו עם דעתו של היקום, של האחד.

כשלומדים ומתפתחים בתוך תהליך המודעות המתקיים בעולם, נוטים אנו לטעות ולחשוב כי ככל שנצבור ידע רב יותר כך מודעותינו תעלה.
מודעות אמיתית הינה ערות מוחלטת למי שאנחנו, ברמת ההכרה העמוקה ביותר האפשרית לנו כמין אנושי.
הידע אותו אנו מחפשים הינו הידע שיאפשר לנו להשתחרר מבורותנו ומחוסר מודעותנו, אותו ידע או מודעות שיוכלו לחבר אותנו למי שאנו, מעבר לצורתינו האנושית.
כך נהיה לוטים בעלטה עד שהמודעות המלאה של האדם תכיר באשליית המודע הממאן להבין ולהשלים, כי כל צורה הנצפית ביקום בו אנו חיים הינה המצאה, אחת המחשבות של אותה תודעה מתבוננת.
כל צורה, כל מחשבה הינה סוג של התרחקות ממהותנו האמיתית.

מהו אדם מודע?
שיכול להתבונן במתרחש ולהיות נוכח.

ומהו המונע את האדם מלהבין, מלראות, ולהיות נוכח?
אותם מסנני התודעה, חושינו הפיזיים, שכלינו האנושי, דעותינו, זיכרוננו, פחדינו וכל ההתניות אשר שסיגלנו לעצמנו במהלך השנים, שעוותו את רגע ההווה ויצרו בתוכנו את אותה תמונה, את אותה מחשבה, אותה מחשיבים אנו לאמת צרופה.
ומהי מודעות מלאה אם לא התבוננות טהורה באותם מסננים, ראייתם והכרתכם בכך, כי חיים אנו בתוך גופים אנושיים ולנו גבולות ומגבלות המיצירים את קליטת האמת ומאלצים אותנו לצפות רק בחלק מן המתרחש.
נוטים אנו לחשוב כי התמונה המצטיירת בתוכנו תוך כדי קליטתנו את העולם דרך החושים הפיזיים והבנתנו השכלית, זאת היא האמת במלואה.
עולם זה בו חיים אנו הינו עולם הסתר, עולם זה מסתיר מעינינו את האמת ועסוקים אנו בחיינו בגילוי אותה אמת.
כמיהת ליבנו העמוקה ביותר היא לגלות את האמת, לגלות את האלוהי הנסתר מעינינו.
מודעות הינה ערנות מוחלטת למתרחש.

מהוא חוסר מודעות אם לא שינה עמוקה, אותו חלום שחולמים אנו כמציאות חיה בזמן שהחיים ממשיכים הלאה!?
והאם עכשיו ברגע הזה, יכולים אנו להתעורר מהחלום ולהיות נוכחים במלואנו?
האם מודעים אנו לכך שהננו ישנים?
יכולת ההקשבה, אותו רגע בו מניחים אנו לכל הידע, לדעותנו ולשיפוטיותנו,
אותו רגע בו מוכנים אנו לקלוט לתוכנו משהו אחר, שונה, חדש
גם אם פוחדים אנו כי ידע זה הנכנס לתוכנו ישנה אותנו
ננשום את הרגע הזה אל תוך הווייתנו

פוחדים אנו משינוי
פוחדים אנו להגשים את אהבתנו בעולם בלתי מושלם
פוחדים אנו להגשים עצמנו בתוך עולם מוגבל זה
פוחדים אנו להיעלם, להיגמר עם מימד החומר
מודעות מלאה למי שאנו תחשוף את האשליה של עולם הצורה בו אנו חיים ותשחרר אותנו מפחדינו העמוקים ביותר, אותם פחדים המאיימים לכלותינו.
אין כוח ביקום שיכול לכלות את תודעתנו המתבוננת.

כל פחדי הזרע המספרים לנו כי נכחד, ניעלם או נמות, הינם פחדים הבאים מן הבורות, מן השכחה, מן חלק השכלי הארצי ומן האגו האנושי, הפוחדים להיגמר ולהיעלם, עם צמיחתנו אל מימד האור והמודעות אליו אנו כמהים.
כל גדילה, כל שינו של תודעתנו מאיימים הם על החלקים הנמוכים, על החלקים החשוכים בתוכנו, מאיימים הם לכלותם.
היכולים אנו עתה להתבונן בגופנו, להקשיב לזרימת האנרגיה בגוף, להקשיב למקומות הפוחדים בתוכנו עכשיו?
האם מילה, משפט או ידיעה, יכולים להרוג את מי שאנו? האם מי שאנו הוא הגוף האנושי אשר צופים אנו בו?
האם אנו המחשבה החולפת בראשנו עכשיו?

מיהו האני המתבונן? מי הוא המקשיב למילים אלה כעת?
בין פעימה לפעימה, בין מילה למילה, בין נשימה לנשיפה – נמצאת האמת אותה אנו מחפשים בספרים.
ברגעי השקט בין מחשבה למחשבה נוכל למצוא את מה שבאנו לחפש כאן עכשיו
האם מוכנים אנו להניח לחיפוש עכשיו?
ולקבל…ורק להיות..מי שאנו משכבר הימים

באהבה