כשאדם מתחיל להטיל ספק במחשבותיו, שם נפתחת לו דלת לגילוי האמת.
בשלב זה מתעורר החוקר הפנימי שנרדם, ומתחיל לברר את דרכו חזרה אל המציאות, תוך כדי שהוא מפלס דרכו בחציית מבוך האשליות שכלא אותו בחשיכה מלכתחילה.
בשלב זה יתחילו לעלות במתעורר שאלות רבות לגביי עצמו, חייו והסביבה בה הוא חי, ואם רק ישכיל להשאיר את השאלות ללא מענה במשך זמן מה, יתחיל בתוכו תהליך התרוקנות הידוע והמוכר, ומשם תוכל להתגלות בפניו האמת שחיפש כל חייו.
קפיצה תודעתית למצב ער דורשת רגע של תחושת חוסר שליטה, כמו שהאדמה נשמטת ונותר חלל ריק סביבנו.
ולמרות שהרגע עצמו הינו שחרור מהאחיזה והזדמנות לחיים החדשים, הוא נתפס בידי השכל כרגע מפחיד ביותר, ממנו ינסה להימנע בכל כוחו.
אינני רואה דרך מסוימת להתעורר, מכיוון שאין העניין קשור לדרך מסוימת, אלא מחובר לרצון הכנה של האדם לראות את האשליה שלא משרתת אותו יותר ולעמוד מולה באומץ, תוך כדי שהוא מברר את האמת לגבי חייו ותשוקותיו הנסתרות, שאולי עדיין מתבייש לספר עליהן אפילו לעצמו.
הדבר דומה לעבודת מחקר יסודית בה יש לנפות 99% מהלא רלוונטי כדי להגיע ל 1% שרוצים למצוא, כך ימצא עצמו חוקר האמת עומד בפני אשליה ענקית שנראית משכנעת ביותר, אותה ירצה לפרק ולזכך מתוך אהבתו הבלתי מתפשרת לאמת.
האם יש אמת אחת?
כשאנשים אומרים "האמת שלי – האמת שלך", הם מתכוונים לגרסה האישית שיש לכל אחד על האמת האבסולוטית. ומכיוון שהאמת הכללית הינה שינוי רציף ובלתי מתפשר, מעמידה אותנו חקירת האמת בפני אתגר לא פשוט ומרתק ביותר.
אמת = מציאות. זאת הפשטות הגדולה ביותר של עצמה, ובכל זאת מאתגרת היא את השכל האנושי בכל פעם מחדש, מכיוון שזה מורגל לראות את העולם דרך מסננים מוטבעים מראש, ודרך דעות שעלולות להיות עבורו חזקות יותר מהאמת עצמה.
כתרגיל אמת בסיסי וכדי לברר את החיבור למציאות, אני מציע להניח חפץ על השולחן ולהסתכל עליו במשך דקה. ולאחר מכן לשאול: האם החפץ הזה קיים באופן אבסולוטי? האם אני יוצר אותו בצורה זו או אחרת? האם החפץ הזה אמיתי?. השאלות האלה יפתחו שיחה פנימית מרתקת לגבי אופי המציאות, ואמליץ בחום שלא לנסות ולהינעל על תשובה אחת מסוימת – אלא להישאר עם השאלות ולהמשיך לחקור מצבים נוספים בחיים אותם אנו מחשיבים כאמיתיים.
מיהו האדם הער?
הער הוא שרואה את האשליה, ופועל מתוך תגובה אותנטית למציאות!
לוקח אחריות מלאה על עצמו ועל העולם סביבו.
הער חי את חייו מתוך הקשר פלנטרי ונמצא בשירות הכלל.
אז אם כך, ערות קשורה לראיה?
אכן כך. ראית המציאות הינה השלב הראשון והבסיסי לאדם המתעורר לעשות עם עצמו, ומשם תצמח באופן טבעי התגובה האותנטית למציאות.
לא ניתן לנתב את הדרך חזרה לטבענו האמיתי ללא ראיה ברורה של הדרך, והסרת המסננים המסתירים את הדרך הינה תהליך הכרחי לכולנו לעשות.
האם להתעורר זה מפחיד?
לפני ההתעוררות זה יכול להיות מפחיד, עד כמה שאת בטוחה שהשינה שלך אמיתית.
כמו הפחד שיקחו לך את התפוח, ואז את מגלה שיש לך סל מלא בתפוחים.
זה נשמע פשוט. אז למה לא כולם עושים את זה?
להתעורר זה הדבר הפשוט ביותר שאפשר לעשות. ערות הינה הפשטות העירומה של הקיום האנושי לאורך כל דורותיו.
אך מסתבר שהאדם שרוי בשינה עמוקה כל כך בתוך עולמו הפרטי, עד שההיקשרות לאשליה הפכה להיות חוזה עמוק ונאמן אותו לא יהיה מוכן להפר גם אם תציע לו האמת את מתנותיה הנדיבות.
כן זה פשוט להתעורר, אך אנו לא יודעים מה לעשות עם ההבנה הזאת, מכיוון שאין מדובר כאן על פעולה שיש לעשות, אלא מדובר על שחרור האשליה שאנו אוחזים כל כך חזק – וגם שאנו מלומדים והשגנו הצלחות רבות בחיינו, עדיין מעולם לא למדנו איך להרפות – לשחרר.
כמו הדג שלקח סיכון והימר על חייו החדשים עם חבריו, יש רגע בו נמצאים באוויר, ורוב האנשים לא אוהבים להיות בחוסר שליטה.
אם כך, אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
יש להשיג מראה טובה, ללמוד, לספוג השראה ולתרגל.
האם ללמוד זה לא בדיוק כמו לנסות ולהשיג עוד ועוד ידע? כי הרי רק לפני רגע אמרת שעלינו להרפות ולא להשיג עוד?
אכן כך הדבר. בשלב הראשון עלינו ללכת עם דרכו של השכל שמעוניין להשיג עוד ידע, והלימוד יהיה בחלקו מרתק ומעניין – מה שיהיה בעל ערך לשכלנו היקר. בשלבים הבאים של הלימוד נתחיל לתרגל חלקים מסוימים בשלבי הערות שלנו, מה שירגיל אותנו להתחיל לחשוב בצורה אחרת על המציאות. אנו נלמד להוסיף זווית ראיה נוספת על דברים שחשבנו שהם אבסולוטיים, ומשם תתגמש המחשבה ותיפתח לנו הזדמנות לקפוץ לצורת מחשבה ערה של טבענו האמיתי.
כל חיינו למדנו שעלינו להשיג דברים כדי להתקדם לאן שאנחנו רוצים להגיע בחיים, וכאן מדובר על תהליך הפוך. התרוקנות מהידע הקיים כדי להיזכר באני האותנטי.
אין כאן מה להשיג, אלא רק לקלף את מי שאנחנו לא.
שוב זה נשמע לי קל מדי? אני מתרגלת מדיטציה כבר 3 שנים ולא מצליחה לצאת מהמיינד פאק שלי
אתן לך שאלה: האם זה קל לרכב על אופניים?
אני מניח שכאדם בוגר תעני "כן – זה פשוט", אך אם ילד בן שנתיים ינסה לרכב על אופניים תהיה לו חוויה אחרת לגמרי בניסיון הזה – שיכול גם להיות כואב. באופן טבעי הוא ינסה לשלוט בשיווי המשקל של האופניים ולכוון אותם לכיוון שהוא רוצה שהם ילכו, וכל מי שזוכר את הפעמים הראשונות שלו על אופניים יודע, שזה בדיוק מה שצריך לעשות כדי ליפול מהם.
יקח לילד נסיונות רבים כדי להבין, שעליו למצוא את שיווי המשקל הטבעי שלו כשהוא נמצא על האופניים, ושעליו לשחרר את מה שהוא יודע על שיווי משקל של גוף. הוא יגלה בסופו של דבר, שרק כשהוא מרפה מהשליטה, הוא מוצא את האיזון שחיפש.
לא מדובר כאן בלימוד שכלי כלל, אלא, זהוא לימוד והיזכרות של הגוף מתוך חוויה ישירה.
..כולם רוצים להיות ערים, אבל רק מעטים מוכנים לוותר על השינה..
אז מה בעצם ישתנה בי כשאתעורר?
זאת לא ארץ זרה שאת הולכת אליה. את נשארת את, רק שההקשר משתנה וכך גם הלך המחשבה. המקום ממנו תתחילי לפעול יהיה מתוך הקשר כללי ולא אישי, כשאת כמובן חלק ממנו.
סביר להניח שתקומי בבוקר למחרת ותעשי דברים דומים לאלה שעשית ביום שלפני, אך המקום ממנו תפעלי כבר לעולם לא יהיה זהה, וזה רק עניין של זמן עד שתשני גם חלק גדול מהפעולות אותן נהגת לעשות בעבר. את עשויה לגלות שחלק גדול מהדברים שאת עושה בחיים כבר לא רלוונטיים, ותשני אותם מתוך בחירה.
בתוך השינה הקשר החיים הוא אישי: "אני, עצמי, הרצונות שלי, התשוקות שלי ומה שבא לי". הער מרגיש את האנושות בתוכו ופועל כדי לשרת את הכלל. הוא חווה עצמו ככלי שרת של העולם, ובמקביל מנהל את חייו האישיים ככל האדם.
איך אוכל לדעת שאני לא כבר ערה? האם יכול להיות שהתעוררתי ללא ידיעתי?
המצב דומה לאדם שהולך ברחוב ולפתע לא בטוח אם הוא באמת הולך שם או שאולי הוא חולם את הליכתו. זה בדיוק הזמן לצבוט בחוזקה ולברר אם זה חלום או מציאות, ולפעמים לגלות שהיה זה עוד חלום.
הער יודע שהוא ער, בדיוק כפי שאת יודעת שאת קוראת את המילים האלה עכשיו. אם עולה בך ספק לגבי אמיתות המציאות, זה זמן מצויין להתחיל לבדוק איפה את, ולאן המודעות הבהירה של חייך הסתלקה.
כדי להיות פרקטיים, מה עליי לעשות כדי לחיות בערות תודעתית?
הדיוק של השאלה " לחיות בערות תודעתית" הוא המפתח לעניין. לא לחפש את התהילה של האדם הער, כי ממצב תודעתי מעורפל תהיה תמיד אשליה שלהיות ער זה להיות במקום נוצץ וכייפי, מה שיתגלה כעוד אשליה שתתנפץ בהמשך.
ובתשובה לשאלתך, אנו זקוקים למראה טובה שתסמן לנו את המקום בו אנו נמצאים, ולמסגרת תרגול של קבוצה.
במפגש עם עוד אנשים באותו כיוון קורה לנו משהו פנימי שאינו ניתן לתיאור מילולי, מה שלימים יהפוך להיות הכלי העיקרי של האדם הער.
התרגול הקבוצתי גם מציע לנו את המחויבות העצמית שלנו לגילוי האמת, ואת הדרך לעשות זאת מתוך קבלת השראה מלפחות אדם אחד שכבר התעורר, או אם יתמזל מזלך תמצאי בקבוצה מספר אנשים כאלה. המראה שהקבוצה מציעה הינה קרקע מעולה לגילוי עצמי, אך תמיד ישאר לך לעשות את העבודה האישית ולשחרר מתוכך את מה שכבר לא משרת אותך בחיים.
לפעמים, צפיה באדם אחר שנמצא בדיוק באותו לופ בו את נמצאת ומנסה להיחלץ ממנו, יכולה להיות עבורך המפתח המרכזי איתו תפתחי את הדלת אל התת מודע, ומשם יפתחו אפשרויות רבות לעשות בחירה מחודשת לגבי מי שאת בעולם.
מה עושים במפגשים הקבוצתיים? תן בבקשה תקציר
המפגשים שונים האחד מהשני ומפתיעים בכל פעם מחדש, מכיוון שאת המפגשים יוצרים חברי הקבוצה באמצעות תת המודע של הנוכחים. ברוב המפגשים מועלה נושא לעבודה (הנושא קשור תמיד לערות תודעתית ומודעות) ואנו חוקרים אותו יחד באמצעות שאלות שכל אחד מאיתנו לוקח לעצמו. למרות שיש למפגש הנחיה, רבות קורה שהשאלות מופנות ממני למשתתפים ולא להיפך. מטרת המפגשים היא לפתוח את כולנו למימד חדש של חשיבה וראיה, והשאלה היא חברתו הטובה ביותר של המתעורר.
קורה במהלך המפגש שאחד המשתתפים נכנס לתהליך עבודה אל מול המנחה, ומתוך ההתליך שקורה לו באופן אישי הוא תורם לכולם לראות את עצמם דרכו ולקבל תובנות לחייהם.
המפגשים הינם אנרגטיים ומעניינים והחקירה מעמיקה ככל שמתקדמים ברמת המודעות.
מי יכול להגיע למפגשים? האם צריך ניסיון או רקורד מסוים?
בדרך כלל מגיעים למפגשים מי שמאסו בחיפוש הארוך שלא הביא להם תוצאות בחיים, או מחפשי אמת שקראו את ההזמנה והתחברו לתדר של המילים.
מכיוון שהמושג "ערות תודעתית" אומרת לכל אדם משהו אחר, מה שנותר לעשות הוא להגיע ולבדוק אם זה המקום הנכון להיות בו.
אין צורך בלימוד או ידע קודם, למרות שעבודת מודעות קודמת יכולה להיות מועילה ביותר – אך הדבר החשוב ביותר הוא להגיע פתוחים וסקרנים – לבוא ולשאול שאלות של חוקרים אמיתיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כמה מילים על הכותב..
במהלך 20 השנים האחרונות אני עוסק בחקר התודעה האנושית ובהעברת ידע טרנספורמטיבי למען ערות תודעתית. במהלך שנים אלה קיבלתי ופרסמתי מידע רב שהגיע בתקשורים על נפש האדם ועל נתיב האנושות, הנחתי סדנאות תקשור והתעוררות והייתי חלק מהקמה של מספר קבוצות שפעלו לקידום מודעות והתעוררות. בעבודה אישית, פגשתי על הדרך מחפשים רבים שבאו לשיחות כדי להבהיר את דרכם.
ב 7 השנים האחרונות פרשתי מהלימוד והתמסרתי להיות להיות תלמיד של הטבע, לאחר שקיבלתי את הסימנים והסכמתי להיכנס למסלול לימוד של הקשבה לחוקי היקום והבנתם.
את מה שלמדתי עד כה מהחיות, הצמחים ומהטבע, לא אוכל לרכז כאן למילים כתובות, אך כן אומר לכם שזה אחד השיעורים הגדולים של חיי, מה שגם הביא אותי בסופו של דבר לתובנה שעליי לחזור ולעבוד עם האנשים שבדרך, להזמין את מחפשי האמת בעולם האשליות להתחבר מחדש ולעבוד יחד.
במפגשי 'שיחות ערות' אציע לכם חבריי, את חקירת ואהבת האמת, עד שזו תהפוך להיות חברה טובה יותר מאשר האשליה האופפת את עולמנו האנושי.
בשיחות הערות שלנו אשתף את גישתי הפשוטה לחיים ערים, ואת חווייתי מחיים מחוברי מציאות, ונקיים יחד חקירה באמצעות שאלות, תרגול ודיון מונחה. לחלק מהשאלות תמצאו תשובות בפגישה, וחלק אחר ישארו כמתנות שאני מקווה כי תסכימו לקחת איתכם הבייתה. בערב זה אהיה לשירותכם.
מאמרים שכתבתי:
אני אותנטי – התעוררות האני האמיצי / אילן אביב
אנא שלחו מייל לבירור לגבי המפגש הקרוב
– כל חוקרי הנפש ומחפשי האמת מוזמנים להגיע.
ימים טובים
אילן אביב – תלמיד של היקום
השאר תגובה